עשרה טיפוסים במונית שירות
בחודשים האחרונים נאלצתי להתנייד במוניות שירות לעבודה מדי יום - עסק די מאתגר שללא ספק הותיר כמה צלקות. סדר הישיבה במכונית הצפופה, האנשים הממהרים והנהג חסר הסבלנות (בד"כ) יוצרים יחד מעין סיר לחץ שקל להביא לנקודת רתיחה במילים בודדות. הנה כמה מהדמויות הקבועות בריאליטי היומי שלי, שוודאי תזהו בקלות:
קופאי נולד: כל חייו הוא חלם על אור הזרקורים והיום זה סוף סוף קורה, כיוון שהתמזל מזלו לשבת מאחורי הנהג. הוא מעביר את הכסף בשיא המהירות, מאתר מיד מי לא קיבל עודף או חשבונית והכל בשיא היעילות. המסירות שלו היתה יכולה להיות מבדרת אם רק לא היה לו את הניצוץ הזה בעיניים שאומר שזהו החלק הטוב ביותר ביום שלו.
הליצן: אחראי על התכנית הבידורית. יתלוצץ עם הנהג כל הדרך, יבקש להעביר תחנה לדידי הררי ויזרוק "תתפללי גם בשבילנו" לדתיה המנומנמת שקוראת את ברכת הדרך. ספוילר: היא תסרב בלב.
החשדן: מקפיד לשים לב לתעבורת הכספים מנוסע לנוסע, ויחקור "לאן זה?" גם אם בחרתם להעביר סכום מדויק. כשהנהג ישאל: “מי לא שילם?” החשדן יתאפק ולא יענה, אבל תוכלו לתפוס אותו במראה זורק מבט מלוכלך לחשוד העיקרי.
הלוהטת: הראשונה שמבקשת מזגן.
הלוחמנית: היא הראשונה שתצעק לנהג "מתי אתה יוצא?!", ולא תהסס להנהיג מרד נוסעים אימתני אם הנהג מתמהמה מדי.
המגוננת: תבוא לעזרת הנהג מיד, ותגיד: "הוא יוצא כשהוא מלא, גם הוא צריך פרנסה, לא?”.
המתערבת: תצרח בחזרה על המגוננת: “מה את מתערבת? היא שאלה את הנהג, לא אותך!”.
המכאיבה: תוקעת ברכיים בגב הכסא שלפניה ובדרך כלל תעביר את הכסף אחרי נעיצת האצבע שלה עמוק בתוך הזרוע של היושב לפניה. היא מכורה למגע ואין לה הרבה ממנו, וחדי העין יראו שהיא רוטטת מעונג כאתם מתכווצים בכאב בכסא.
הקופץ לרוחק: יושב במושב האחורי ובטוח שמגיע לו לשבת בכסאות הקדמיים. ימתין בדריכות להזדמנות לזנק ולתפוס כסא בודד, ולא יהסס לתת לך מרפק אם חשבת על זה גם את.
המתעלם: עושה עצמו מאזין לאוזניות כדי שלא יטרידו אותו בהעברת כספים, אבל כשהנהג שואל אותו "לאן החמישים?" - הוא יענה בין רגע.
טוב, תכלס יש עוד המון טיפוסים, אבל בגדול רק רציתי להעביר מסר להיא שדוקרת אותי בזרוע. זה ממש מכאיב, אז די.
